אני במקרה במגמת אומנות (קשה מאוד - לא מומלץ חחח) ולדעתי הרבה מאוד דברים בין אם זה אמנות, שירה וכו' בעזרת למידה, אני לא מאמין שכישרון מוביל אנשים לאן שהם.

לדוגמא אתם תמיד יכולים לראות ולשמוע על זמרים שהם "התחילו כבר בגיל 3 לשיר" אז אין פלא שאחרי 20 שנה של אהבה גדולה למקצוע הם יהיו תותחים בו.

לדעתי כל אחד יכול להיות טוב בכל דבר - כל עוד יש לו דבר אחד חשוב - אהבה למקצוע.

לדעתי אם היינו יכולים לסכם באופן פשוט את כמות השעות שאני משקיע בשירה (ממש כלום) ביחס לשעות ששירי מימון משקיעה (איך שלא קוראים לה) אז אפשר להבין מאיפה ההפרשים בנינו נובעים |Rolleyes|

השפעות בילדות ולמידה יכולים להוביל אותך רחוק.

הילדות מכוונת אותך פחות או יותר למה שאתה רוצה, אבל אם היא מכוונת אותך ב 100% למטרה מסויימת ואתה מתמקד רק בה במשך כל הדרך,
תגיע רחוק מאוד, כמו לייזר.

לידה, נקודה.

אפשר להכנס לדיון הפילוסופי של "מהי אמנות"? איך אפשר להגדיר אמנות כשמדובר בביטוי עצמי? לדעת אדם מסוים נקודה שחורה על רקע לבן היא אמנות, ולדעת אדם אחר היא לא.

השאלה כמה חושבים כך.

אני חושב שהמונוליזה היא סתם ציור נחמד, אבל מתברר שהרוב לא. נכון?

"מונוליזה"? מונה ליסה (מונה ליזה למתקשי הביטוי). |: את השם אתה אפילו לא מכיר, אז איך בדיוק תעריך את היצירה?
את הדוגמה המסוימת הזו אהבתי, כי לי אישית יצא לראות את ציור המקורי. העבודה פשוט מדהימה! ממשיכת המברשות ועד לתכנון הגאוני של הבעת הפנים. מרחוק נראה שהיא מחיכת ומביטה בך (לא משנה איפה אתה), אבל מקרוב אי אפשר לראות מבט לכוון מסוים או אפילו רמיזה לחיוך.

אמנות היא ביטוי עצמי. למה הפרשנות צריכה להיות של הצופים? טעות קשה בידך.

60% לידה
40% למידה

50% לידה
50% למידה

מצחיק כששואלים שאלה שאין לה תשובה, ויותר מצחיק כשעונים. |Lol|