הרבה מהדברים שאתה אומר הם לא נכונים, שרובנו היינו בגיל שלך חשבנו אותו דבר (אני 16).. אני זוכר את עצמי בגיל שלך, הדבר היחיד בראש שלי
היה כמה שיהיה מעניין סוף סוף להתחיל ללמוד בכיתה י' מחשבים בבצפר וכמה זה יועיל לי ובלה בלה בלה.. אבל האמת שעכשיו אני רק מחפש תירוצים לא להכנס לשיעורים, זה משעמם רצח.
והאמת היא חוץ מפיזיקה שום מגמה אחרת לא נותנת לך משהו מוחשי לחיים, (פיזקיה הוא היחיד שנותן פטור מקורס "פיזקה 0" באוניברסיטה) אם למדת גיאוגרפיה או מחשבים זה לא ישנה לא לצבא ולא לאוניברסיטה כלום.

ולגבי המורים? חכה לתיכון.. אתה תגלה שיש לא מעט מורים טובים למרות הגרועים, פלוס העבודה (אני לא בהכרח מכליל אותך) שרוב הילדים בגיל שלך שופטים מורה לפי הקשיחות שלה.. בתיכון אתה תגיד תודה לאלוהים על מורות קשוחות כאלו.


עריכה:

אתה הולך ללמוד בבגין?

יש המון דעות לכאן ולכאן, תנו לי סתם לתת את הסיפור שלי
בתיכון לא הייתי תלמיד מבריק, כי הייתי עצלן ומפגר, הממוצע בגרויות שלי זה 67, ועשיתי 3 יחידות מתמטיקה,
תמיד העדפתי לעשות מה שעושה לי טוב, ולא מה שהמערכת דורשת (ציונים גבוהים).
במזל יש לי בכלל בגרות, קיבלתי 56 בספרות (שעם נכשל אין בגרות), רק בגלל שעזרתי למורה להכין את הספר סיפורים לשנה אחרי.הה

מאז התיכון המשכתי במה שמעניין אותי, ומה שאני אוהב (מחשבים ואבטחת מידע), והיום אני תכף בן 22, עובד במשרה מלאה עם רכב וכל המסביב, ועושה יותר משני ההורים שלי ביחד (והמצב בבית לא קשה, אפילו טוב מאד).

אני ממש לא מסכים עם התפיסה שצריך ללכת למגמה ראלית ולעשות את המקסימום, לחרוש ולהוציא ציונים, כי בסוף זה לא ממש משנה.
אני מסכים עם העובדה שצריך בגרות, כי בתרבות שאנחנו חיים בה, צריך בגרות.
אבל אני רק יגיד, שבשום ראיון עבודה שהייתי, לא שאלו אותי אם יש לי בגרות, או מה הממוצע שלי, ולאף אחד לא מפריע שאין לי תואר, ואני לא מתכוון ללמוד בשנים הקרובות.

אם אתם טובים במשהו, ואתם חושבים שאתם יכולים להצליח בזה, ולחיות בזה, לכו על זה עד הסוף.
לא משנה אם זה מחשבים, או מוסיקה או ציור או פוליטיקה.
לכל אחד יש כישרון במשהו, חשוב שתמצאו במה אתם טובים ותלכו עם זה עד הסוף.

בהצלחה בחיים :)

מצדיק :)
כשאתה לומד משהו שאתה באמת באמת אוהב אותו, אתה לא נסחב לשיעור כל יום כמו שאתה נסחב באדישות לבית ספר לשיעורי ספרות או תנ"ך (אישית אליי), אתה הולך בכיף, משהו שאתה בחרתה ונהנה ללמוד.

בלי להעליב זה נראה כמו פוסט של ילד קטן שמחפש צומי .
הנושא הזה חרוש רצח ומיותר . אתם צרכים להבין שלמדינה אין כסף , אם היה הם היו משקיעים אותו בחינוך ובדברים לא פחות חשובים (רפואה וכו') .
בנתיים אתם תומכים בבזבוז המטורף של הכסף בצבא שנלחם את המלחמות המיותרות שלכם .

ראשית כל, אני באמת ילד קטן שמחפש צומי. אחרת לא הייתי כותב בלוג.
דבר שני, למרות ש"הנושא חרוש רצח" (המילים שלך) - כנראה שזה עדיין לא מספיק, אחרת היינו רואים כאן מערכת חינוך אחרת. מלבד זאת, כתבתי את הפוסט כדי להביע את דעתי וזה לגיטימי מצידך לחשוב שהוא משעמם או "חרוש".
ובקשר לתקציב המדינה- לדעתי הוא מחולק בצורה מטומטמת. אך אין לזה כל קשר לעובדה שכרגע, עם התקציב הקיים ,המצב כ"כ רע.
ואגב, מדוע את מסיק שאני תומך בהזרמת כספים לצורך מלחמה?

לא נראה לי שאתה צריך לקחת את זה כמחמאה שאמרו עליך שאתה ילד קטן שמחפש צומי.

אתה בעד שלום הכולל נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים וחזרה לגבולות 67 ?

ובכל זאת, יש אינסוף בלוגרים.

גם כתב מדיני בידיעות הוא "מחפש צומי", סך הכל אנשים שחולקים את דעתם עם אנשים אחרים,
יש אנשים שעושים את זה טוב ויש שלא.

אני אישית חושב ש"הנחש" מתבטא בצורה יפה מאד, אם אני מסכים איתו או לא זה משהו אחר, אבל זאת מדינה דמוקרטית, אז בכיף :)

כולה בית ספר.. אחרי זה אפשר ללמוד כל החיים מה שרוצים..
שתגיע לצבא תראה מה זה מערכת מפגרת.. בית ספר זה כלום

אני ילד קטן? כן.
מחפש צומי? אני מניח שגם כן (אני רוצה שיקראו את מה שאני כותב, לא כך?).

תודה :)