נכתב במקור על ידי lior || Fast-Serv.Biz

שקד, תערוך את ההודעה הזאת בבקשה, תן טיפה של כבוד לתרד, לא משנה מי פתח אותו.
בהוסטס הישן היה את זה (לפני כשנה + -) קראתי את שני המכתבים, גם עכשיו וגם פעם.
אני עכשיו מוצף דמעות מבפנים אבל משתדל שלא להוציא את זה החוצה. למרות שהמכתב מבויים, אני מאחל שלאף אחד זה לא יקרה.
לי קרה משהו עם סבא שלי הוא היה בבית חולים, חולה, ונסענו לבקר אותו. אני לא רציתי ללכת כי אמרתי "עדיף ללכת מחר ביום לא היום בלילה...". אחותי אמרה לי שזו יכולה להיות הפעם האחרונה שאראה אותו, ואם לא אלך יכול להיות מצב שלא אראה אותו יותר. אני לא חשבתי ככה והמשכתי להתווכח עד שבסוף הלכתי בלת בררה. זה קרה ביום חמישי, ביום שישי אמא שלי דיברה עם רופא פרטי שעושה מעקפים כדי שביום שבת נוכל ללכת עם סבא שלי. ביום שישי ב10 בלילה, התקשרו מבית החולים ואמרו לאמא שלי לבוא מהר. אמא לא חזרה לפני 12 וחצי, בשעה שהייתי כבר במיטה. בבוקר כשקמתי שמעתי קול בכי מלמטה, בתוכי ידעתי שסבא נפטר, אבל לא רציתי לומר זאת. כשירדתי לשתות את התה אמא שלי סיפרה לי שסבא נפטר, באותו יום לא אכלתי, לא שתיתי ולא קמתי ממטתי. כשהוא נפטר הבנתי שהייתי צריך יותר להתיחס אליו,יותר להיות איתו. הוא גר 2 דק' הליכה ממני ובקושי הייתי איתו וכעסתי על עצמי כ"כ. עכשיו כשאני כותב את תגובה זו כל פני מלאות דמעות, מקווה שלא תתארו לעצמכם איך זה.
בצער וביגון רב נכתבה תגובה זאת ע"י,
ליאור גיטה.

נכתב במקור על ידי SthShaul

מכיר את הסיפור,
סיפור מאוד מצער.

דרך אגב,
יש המשך נוסף ששמעתי למכתב של ערן.

נכתב במקור על ידי LinuxServ

תעתיק אותו לפורום או שלח לי בהודעה פרטית.