נכתב במקור על ידי WebProject (פרסם 536141)

טוב לדעת שיש לך ידע בזה :)

אני לקחתי קורס אסטרופיזיקה באוניברסיטה הפתוחה, זה ממש מעניין כל הקטע :)

ובקשר למה שאמרתם על השמש, קודם כל זה 8 וחצי דקות :D ואממ, ברקע שהשמש תכלה את כל הדלק הגרעיני שלה, היא תתנפח למה שמכנים "ענק אדום" - Red Giant ובדרך תכלה בתוכה כוכבים שיהיו בדרכה, ומעריכים שאם יהיו חיים על כדור הארץ, זה יהיה המוות הסופי שלהם.

כשחושבים על זה, לגזע האנושי יש מספיק לעבור, החל ממטואוריטים בדרכינו, שביטים, סופר נובה של כוכבים גדולים [9 מסות שמש ויותר] שקורסים לתוך עצמם, ועד לסוף הבטוח שהוא הסוף של היקום [היקום בתהליך תאוצה, אבל בסופו של דבר הוא יקרוס לתוך עצמו].

איזה כיף 8-*

נכתב במקור על ידי DCB (פרסם 536643)

תגובה מספר 6, יש לו נקודה טובה...

נכתב במקור על ידי satan (פרסם 536661)

ציטוט שלו:


אז זהו שלא,
נגיד ומדינה אחראית כמו אמריקה או ארגון גדול כמו האו"ם היו בונים מכונת זמן ומטיילים להם בעבר ובעתיד אז הם היו ניזהרים שלא לשנות כלום ברצף הזמן והחלל כדי למנוע נזקים כלשהם להווה או לעתיד...
אז היית מצפה מהם לא להחשף בפני הדור של אותו הזמן שאליו הם "גלשו".

PPMAN - בא לך להסביר קצת על "אנרגיה אפלה" או שזה חומר שחור\דארק מטאל שבחלל.. ?(=
אני שמעתי על זה קצת אבל לא הרבה כדי להסביר

נכתב במקור על ידי BBman (פרסם 536771)

חומר אפל יכול להיות כל דבר שאינו ניתן לראות אותו כי הוא אינו מחזיר/פולט אור (לדוגמא : ננס שחור).
אנרגיה אפלה היא כביכול האנרגיה שגורמת ליקום להאיץ, כלומר לצבירי/על צבירי ואף לגלקסיות להתרחק אחת מהשנייה, היא בעצם מונעת את קריסת היקום.

נכתב במקור על ידי BBman (פרסם 536068)

אל דאגה! השמש לא תתפוצץ כדברייך satan, כוכבים מתפוצצים רק שהם מעל 9 מסות שמש.
השמש שלנו תעבור תהליך אחר:
השמש מורכבת מ-90% מימן ו 9% לערך הליום (השאר זה יסודות אחרים) בשמש ישנו מצב יציב בו הכבידה הרוצה לכווץ את הכוכב נעצרת ע"י האנרגיה שמשתחררת בתהליך שקורה בליבת השמש בשם "היתוך גרעיני" כאשר ישנם תנאים מסויימים של לחץ וטמפרטורה יכולים ארבעה אטומי מימן להתגבר על הכוח החזק בטבע, הכוח הגרעיני החזק ולהתמזג לאטום הליום, התהליך הזה משחרר אנרגיה רבה (זוכרים את איינשטיין? זה שאמר ש- E=MC2? כלומר המקסנה הנגזרת מהמשוואה הזאת אומרת שמסה יכולה להפוך לאנרגיה ולהפך) האנרגיה הזאת רוצה לדחוף את פני הכוכב החוצה, אך כמו שאמרתי יש לה יריבה בשם כבידה והן מאזנות אחת את השניה בכערך 10 מיליארד שנה.
כיום עברנו עם ידידתינו השמש כ-5 מיליארד שנה, כלומר נשארו לנו רק 5 מיליארד שנה :) ).
אז מה קורה כשאוזל המימן? השמש לא יכולה יותר לייצר את האנרגיה שדוחפת את הכוכב החוצה, כלומר לכבידה יש יתרון, והממזרית מנצלת אותו וגורמת לליבה לקרוס לגודל קטן יחסית. ומה קורה כשליבה גדולה קורסת לליבה קטנה? נוצר לחץ רב, הטמפ' עולה ונוצר מצב המתאים להיתוך הליום לפחמן וחמצן! כל הכבוד לשמש! רק הבעיה שכל זה תהליך מאוד מהיר, ממש הבזק, פתאום נוצרת אנרגיה יותר גדולה שעושה קאמבק ומנצחת את הכבידה, וזה כמו שאתם מתארים, מנפח את השמש לגדלים עצומים, למצב של "ענק אדום" (אדום כיוון שהמעטפת מתקררת).
עם הזמן, האנרגיה שנוצרת מהיתוך ההליום מתגברת על יריבתה הכבידה וכצפוי המעטפת של הכוכב נזרקת לחלל עם הזמן, מימוש תוכניתה המרושעת של הקרינה.
המעטפת הנזרקת נקראת "ערפילית פלנטרית" (פלנטרית כי כשגילו אותן חשבו שהן כוכבי לכת).

דוגמה לערפילית פלנטרית :
http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ima...0_hst_full.jpg


"במרכז" הערפילית הפלנטרית נשארת הליבה של הכוכב שעשויה כמובן מפחמן וחמצן (לכוכב לא היו התנאים להתיך אותם) הליבה מכונה "ננס לבן" (ולא ננס קטן :) ) כיוון שהוא באמת ננס, כגודל כדוה"א בערך ולבן כי הוא ממש בוהק וחם.

לאחר המון המון זמן, הננס הלבן מתקרר ומפסיק לקרון, והופך לגוש קר קטן ושחור בשם "ננס שחור".

Nikon צודק, מה שתיארת הוא פרדוקס התאומים שנגזר מתורת היחסות הפרטית של איישנטין שעוסקת בין היתר בהתארכות זמן.
ע"פ התיאוריה של הגאון, ככל שנעים במהירות גבוהה יותר, הזמן של הנע איטי יותר יחסית לאדם שנע באיטיות יותר (למשל אדם בכדוה"א) זה גרם למהפכה! וזה אף הוכח (השוו בין שעון אטומי שהונח במטוס קרב[שעונים מדוייקים ברמות לא הגיוניות :) ] לבין שעון אטומי ששהה על הקרקע והפעילו אותם באותו הזמן ומצאו שהיה הבדל של מיליארדית השנייה בין שני השעונים -> הוכחה!!!! השעון שהיה על המטוס הראה שעה קטנה במיליארדית השנייה אני חושב פחות מהשעון שהיה על הקרקע! )


חפרתי?