בעע עכשיו גיסי קיבל צו 8
 

10 דקות להתארגן ולצאת |עצוב|
מה איתכם ?
יש פה עוד מישו שקיבל צו 8 או מהמשפ' שלו?
שה' ישמור את כל חיילי צה"ל .
שבת שלום לכולם .

אני קיבלתי גיוס מזורז...הודיעו לי להגיע לבסיס תוך 12 שעות

בעע שה' ישמור אותך ואת כל חיילי צה"ל גיוס קל אח שלי

תהיו לי בריאים כל המילואימניקים.

בן דוד שלי שם ביחידת מגלן מאז תחילת המלחמה, נמצא ליד "יערה"
והוא לא מילאומניק הוא בסדיר

מת להיות שם, אבל הגיוס שלי עוד רחוק (בשנה הבאה).

גם אני מת להיות שם, מחר אני הולך לבקר את בן דוד שלי שנמצא שם, אבל אני מת להיות שם מבחינה צבאית 8-)

תחושת בטן.......
צהל הולך ליכנס בהם חזק!!!!!אבל משהו חזק!!!!!!!!!

אני בקרוב אקבל לדעתי, אבל לא בטוח ללבנון, אולי בשומרון אולי בדרום...

אבא שלי פרש לפני שנתיים מהצבא ועכשיו הוא מתקשר לבסיס כל יום לשאול אם הם צריכים אותו, הוא נענה בשלילה.
הבעל של דודה שלי הוזעק לפני כמה ימים (ואמור להכנס ללבנון..אחת מהסיירות המובחרות), והבעל של דודה שלי השניה עכשיו (לפני שעה) נודע לו שהוא גם צריך ללכת למילואים לפי מה שהבנתי.
אח שלי עכשיו בהכשרה....אבל אם יהיו הפתעות הם ילכו לשמור קצת באזור הדרום...בינתיים לא.

ברור שלכולנו יש מוטיבציה ללכת ולהגן על המדינה, אבל תאמין לי שאף אחד לא באמת רוצה להיות בלבנון. אני עכשיו ממש בלחץ מלקבל צו 8 ללבנון, אישית אני "מעדיף" לחימה בשטחים (מה שאני רגיל אליו מתקופת הצבא). שתהיו בסיטואציה של לחימה תכירו האדרנלין שזורם ואיתו באות דפיקות הלב שאפשר לשמוע מקילומטרים והלחץ העצום. אין ספק שזו חוויה (השירות הצבאי) ותחושת סיפוק עצומה מגיעה לאחר לחימה (במידה והכל הלך טוב), אך מצד שני זה עוצר את החיים של המשפחה, גורם לך לפחד די גדול (מי שלא מפחד- שקרן/משוגע), צריך לזכור שבכל זאת זו סיטואציה שבאמת יש חשש לחיים של כל חייל וחייל.

אני (וגם אני אמרתי אני מת להיות כאן וכאן) ממליץ לכם לצפות לשירות קרבי רגוע בלי כניסות מאסיביות לשטח האוייב. מצב כזה אומר שאף חייל לא מסכן את חייו ושמצב המדינה טוב (אין לחימה שפוגעת בחיי האזרחים ובמצב הכלכלי וכו...).


מה שנכון נכון, רק חבל שזה קרב שידוע מראש שהולכות להיות אבדות עצומות (חייל אחד הוא אבדה עצומה).

2 בני דודים שלי כרגע בלבנון אחד רס"ן והשני סגן שתיהם בקבע
ועוד בן דוד 1 כרגע בשכם ועוד 2 בני דודים במילואים נכנסו היום בבוקר ללבנון.
ובכלל כל החברים שלי בסדיר כרגע שם .

שישמור על עצמו!
וכמובן שיחזור בריא ושלם ואיתו כל חיילי צה"ל

וואלה כולכם אומרים פה "אני מת להיות שם" גם אני הייתי רוצה להיות שם בשביל עצמי
אבל בשביל המשפ' זה מוות כל יום שעובר שיודעים שאתה נמצא במלחמה זה לילות ללא שינה
של ההורים במיוחד, תפקוד מועט ולא מלא (לא מתפקדים כרגיל) ועוד הרבה דברים אחרים.
יש הרבה הורים שבכלל לא יכולים לשמוח בימים כאלה מרוב הדאגה ומשתכרים בשביל לשכוח את זה
או לפחות לנסות לשכוח וגם זה לא תמיד עוזר.

עזוב את המשפחה שזה הדבר שבגללו אני הכי לא רוצה לקבל את הצו (אמא שלי עוד תחטוף התקף לב), אבל רוב אלה שכותבים אני רוצה להיות שם לא יודעים מזה לחימה ושמרגישים את המוות באוויר ובגלל זה לדעתי מה שהם אומרים לא ממש נכון. אומנם מבחינת מוטיבציה הם באמת "על הגל"- מוטיבציה להגן על הארץ אפשר לפתח בכל גיל, לפני ואחרי השירות הצבאי.

מקווה שהוא יחזור בשלום בעזרת השם ושנגמור את המלחמה הזאת עם כמה שפחות נפגעים.

הנה עכשיו 2 דודים שלי מצד האבא גויסו בצו 8, אחד בשיריון ואחד בעורב
שניהם לא יודעים לאן נוסעים O_O מה שכן, הם עולים לרמת הגולן..
ויש מצב שגם יגיסו את אבא שלי כי הוא הציע את עצמו בתור מתנדב

2 דודים שלי קיבלו )':
שהקב"ה ישמור עליהם :(