יש פה מישהו שחתום על כרטיס אדי?
 

שלום,
יצא לי לדבר עם אמא שלי על זה שאמרתי לה שאני רוצה לחתום על כרטיס כזה,היא דיי יתעצבנה עליי והיה לנו וויכוח קטן...
כאילו אני לא מבין מה זה משנה אם האברים ילכו לתרומה?
הרי שנמות גם ככה לא ישאר מזה כלום וזה סתם ירקב לא חבל?
אז מה יכאב לי במקום שזה ירקב, לתרום לאנשים שזה יכול אולי להציל את החיים שלהם?
ויש פה מישהו שחתום על הכרטיס הזה?

יש לי כרטיס. לא מבין מה יש להתעצבן על זה, לכל המשפחה שלי יש...
ד"א, אתה לא יכול להוציא כרטיס, חובה מגיל 18 או באישור ההורים.

אין, אבל יהיה בגיל 18.. (בתקווה שימציאו אברים מלכותיים לפני שאני יתרום את שלי).. זה ברור שתורמים איברים. עדיף על להירקב בקבר.. זה או לתת לאנשים ולהציל חיים או לתת לתולעים ולהציל תולעים.

גם אם אתם בני 18 וחתמתם, אם המשפחה תתנגד אחרי המוות, האיברים לא יילכו לתרומה.
אז תבדקו עם כל המשפחה וכל הקרובים שלכם לפני שאתם חותמים.

אני אישית לא חתום, סיבה? לא נעים לי לחשוב על זה אפילו לשניה, נכון שזה למטרות טובות, אבל כשאני מנסה לתאר לעצמי איך אני חותם על מסמך כזה, פשוט יש לי צמרמורת.

חתום כבר 20 שנה...
אני רק מקווה שיחכו הרבה שנים לקבל את האברים שלי :)

אבא חתום, האח לא הקדיש לזה ממש זמן..אבל לא יהיה לו אכפת...וגם אני מתישהו יעשה...

אגב, בקשר למה שאמרת "כאילו אני לא מבין מה זה משנה אם האברים ילכו לתרומה"...אמא שלך גדלה על רקע מסורתי? כי בעקרון רוב האנשים שקשה להם זה בגלל הדת...

כמו שדימה אמר.. אני לא חתום, ואני לא ממש רוצה לחשוב על זה, כי ממש קשה לחשוב על המוות, לא רוצים לחשוב על המוות, ושחושבים על כזה דבר, אז מדובר במוות שלך, דבר שממש לא כייף(בלשון המעטה) להיכנס אליו, ובמיוחד בגילאים שלנו..

אני לא חתום..ואני לא יודע אם אני רוצה לחתום..שיקוליים מסורתיים אפשר להגיד..
בכל מקרה, אני כמעט בטוח שיש איזה משהו שמאפשר לך לחתום גם אם אתה קטין.

והחלק השני לא מעוניין שהאיברים שלהם ילכו לציבור מסויים. אם היה (אני לא חושב שזה אפשרי) ניתן לבחור לאיזה מגזר ישלחו האיברים שלך (או לאיזה מגזר לא) הייתי חותם בשמחה.

אין פה מה לחשוב יותר מדי. אתה חותם ושוכח מזה לנצח, אם חלילה אתה מת והאיברים שלך עדיין "שווים משהו" הצלת חיים של כמה אנשים או לפחות ניסית..מה שבטוח, אתה לא תרגיש כלום :)

ועוד שנה אתה בצבא (לפי הגיל), כבר בהתחלה אתה תתעסק עם המוות (חתימה על "צוואה" - מרכאות כי מה יש כבר לחייל צה"ל להוריש, בדר"כ בוחרים להביא "הכל" להורים).

הכי קל להגיד " מה אכפת לי כשאני אמות אני לא ארגיש שלוקחים לי אברים מהגוף"
החלטה כזאת לא מקבלים ביום יומיים...
אני הייתי ממליץ לחכות לגיל מסויים שאתם כבר גוססים :))
ואז לחשוב על דברים כאלה..
בנתיים ? תהנו מהחיים :D

אפשרי... אמא שלי חתמה על שניים בטעות (אחד לפני 20 שנה ואחד לפני שנה) אז ראיתי שצריך לסמן למי אתה תורם את האיברים..

לכל אלה שחוששים בגלל הדת - אין מה לחשוש.
הרב אבינר כתב לא מזמן באהבה ואמונה עד כמה זה חשוב לתרום איברים.

אני דתי ואני בטוח חותם כשיהיה לי 18 :) מה יותר חשוב מהצלת חיים?

כשאני יהיה בגיל המתאים אני אשמח לעשות.. זה מטרה חשובה

זה אסור לפי היהדות! אני בחיים לא יחתום על זה וגם אף אחד מהמשפחה שלי לא!

כל החלקים שלי > לקבר שינוחו שם בשלום :)

אני לא דתי, אבל יש משהו בתורה שאומר שהצלת חיים חשובה מקיום מצוות לא? ומלא רבנים אומרים שמותר..

כשאתה תצטרך איברים אתה לא תחשוב ככה נכון? כך שנה ניצלים 200 אנשים בממוצא מהשתלות.. ו300 נוספים לרשימת המתנה.. לא נעים.

המוות הוא חלק מהגלגל, ככה שמי שאומר "אני לא רוצה לחשוב על זה", אל תברחו מהמציאות - מוות קיים,
ואי אפשר לדעת אם זה יקרה היום בלילה בפאב, או בכניסה לבית תיפול ותשבור את הראש,
אז למה לא לעשות מצווה?

אתה יודע למה זה הכי קל להגיד? כי זה פשוט כך.
גיל מסויים שבו אתה גוסס (אם הכוונה לגיל זקנה) הוא גיל שלאף אחד לא איכפת מהאיברים שלך (כבר לא יעזרו לאף אחד).

מילה במילה
חל איסור מוחלט לתת חלקי גוף לאנשים אחרים
אפילו אם זה יהודי וזה באמת כתוב בתורה.

זה ידוע שמוות זה דבר מציאותי, אבל לא על כל דבר מציאותי רוצים לחשוב בכל גיל.
אין לי שום בעיה עם תרומת איברים, אבל עכשיו לחתום על כזה דבר? זה פשוט מחשבה מפחידה.

יש משהו ב YNET, שאפשר לחתום דרך האינטרנט ואז שולחים לך הביתה, משהו כזה, אז מלאתי, באתי לשלוח "שלח", ולא שלחתי, פשוט נכנסה לי מחשבה על הדבר הזה, ולא יכולתי ללחוץ.
לא יכולתי להמשיך לקרוא, זה פשוט גרם לי לצמרמורת.

בעתיד אלוהים גדול, ניראה כבר.. עכשיו אני לא מוצא את עצמי חותם על כרטיס כזה...
ושוב אין לי דבר נגד זה, אני ממש בעד זה, אבל לא עכשיו.(לא עכשיו הכוונה אלי)


חרטה++ כנס ל YNET, למדור בריאות ותיראה איזה רבנים חתמו, ותקרא מה הם כתבו, שזאת מיצווה. שחובה לעשות את זה.
אין את התרוץ הזה של "אסור", כי לא רק שמותר, אלא שחובה.


בגלל זה אני אומר שבעתיד, אני אחתום,אבל לא בגיל שלי עכשיו.(ואין לזה שום קשר לתורה או להלכה(למה שאני אומר))

למה לא לעזור אחרי המוות אם אפשר?
תחשבו על זה ככה, או שאתם תורמים את הגוף שלכם להציל חיים או שאתם מספקים אוכל לשבוע לתולעים...

אמא שלי היא דיי מאמינה אבל לא מהכבדים האלה...
ולי ממש לא אכפת מה כתוב בתורה בקשר לזה,או מה אומר הדת בקשר לזה...
העיקר שזה יוכל להציל אנשים.
כמו פולנים לא חבל לזרוק שירקב? נדחוף את זה כבר למישהו:)

ומה עם השנים שהחיידקים נהנים ממנו?


לא נכון ולא יפה להגיד דבר כזה. אומנם לי לא משנה מה רבנים אומרים, אבל אתה יכול להטעות אנשים מסויימים. יש רבנים רבים שיוצאים נגד תרומת איברים, אז ממש טיפשי להגיד חרטה++. באותה מידה תכנס ל-Ynet ותראה שמשכב זכר זה לא רק לא אסור לפי הדת (בניגוד לתרומה זה דבר שיש עליו איסור ברור), אלא שהיא תומכת בזה (הכל תלוי איזה רב מראיינים).


הבעיה הגדולה ביותר היא לא איסור הלכתי על תרומת איברים אלא דרך התרומה (מוות לפי המדע אינו תמיד מוות לפי הדת).

גם בריאת האדם והעולם בכלל לא זהים לפי סיפורי הדת לעומת עובדות המדע.

אכן, אבל בכל זאת צריך לכבד את רצונותיהם של רוב העם שיש לו זיקה כלשהי לדת.
אני מאמין שצריך להתפשר בעניין הזה, נכון אם יתפשרו במקרים רבים שעפ"י המדע הגוף מת לא יוכלו להוציא את האיברים, אך בפוטנציאל יהיו הרבה יותר תורמים.

בגיל 18 אחתום.

חשוב לומר...
זה שחתמתם על כרטיס לא יתן לאף אחד הזכות לקחת את האיברים ללא רשות המשפחה.
עכשיו, יש את אלו שחתמו ומחזיקים א הכרטיס בשקט בלי אפילו להודיע למשפחה ואז ברגע הקשה של מוות ח"ח...
הם מגיעים למשפחתו לבקש את האיברים מראים להם שהוא חתם.
ברגע הזה למשפחה קשה מאוד לחשוב ולעשות שיקולים ולכן בדר"כ אם היו נגד הם לא יאשרו.
ואזי הכרטיס היה בכיס שנים לחינם.
האפשרות השניה היא כן להודיע למשפחה וכן לומר להם שרצונכם הוא לתרום איברים במקרה שחס וחלילה תמותו.
ואז אפילו בתת מודע כל אחד מהם חושב על זה ואולי אפילו משתכנע לחתום על כרטיס כזה בעצמו.
כשיגיעו לבקש אישור מהם זו לא תהיה הפתעה גמורה וההחלטה תהיה קלה יותר, למרות שיכול להיות שגם אז תהיה שלילית ולא יקחו לכם את האיברים.

לסיכום: לדעתי חשוב יותר מלחתום על הכרטיס לדבר ולהסביר למשפחה שזהו רצונכם.

גם אחריי מה ששמעתי כאן
אני לא חושב שאני יחתום עלוי

מישהו בכלל יודע מה הסיבה לאיסור ההלכתי שהוא משתמש בו כתירוץ?
אני לא ממש יודע, אבל לא משנה לי כי רבנים אמרו שאפשר - אז אני חותם. ברגע שהתירו, מספיק לי. אבל לא זו בלבד שהתירו - יצאו בעד זה.

בכ"מ, אם אני לא טועה זה אסור בגלל תחיית המתים - שאז תהיה מחוסר כמה איברים או משו.
אבל אם הקב"ה עושה כזה נס ומחיה את המתים, כמה איברים חסרים זה מה שיעצור אותו..?

גם על זה אמרו משהו, למי שמאמין = כשתמות יש סיכוי שתאבד כמה איברים, ידיים רגליים שלא יצאו ושיהיה בלתי אפשרי לקבור - אם את חוזר לחיים, להוסיף לך עוד יד לא נראת לי בעיה. במיוחד שנשארות רק עצמות ממי שמת (אוכלים את השאר.. [התולעים])

רבנים רבים יוצאים נגד תרומת איברים מכיוון שבחלק מהמקרים הם מגדירים זאת כרצח.
מה הכוונה? (לא מדוייק אבל זה הרעיון הכללי) לפי ההלכה אדם לא מת עד שליבו מפסיק לפעום. לפי הרפואה המודרנית כאשר המוח מת = האדם מת (אין ממש דרך חזרה). הרבנים מעוניינים שרק מי שגם ליבו הפסיק לפעום יוכרז כמת ומשפחתו תוכל לתרום את איבריו - וזו בעיה המונעת את תמיכת רבנים רבים בנושא תרומת איברים. כמובן שיש את העניין שאסור להשחיט את גופתו של אדם.

כמובן שיש את העניין שלא כל הנתרמים ואף רבים מהם לא יהודים, דבר שהרבנים לא רואים בעין יפה. אני מניח שמחשבתם היא אם כבר להשחיט גופה כדי להציל יהודי, אך כדי להציל גוי? נוסיף את עניין חוסר האמון בין הרבנים לרופאים (סחר באיברים למשל).

ואגב לא כל הרבנים תומכים ומעודדים תרומת איברים, זה שמספר רבנים פסקו זה לא אומר שזה מותר הלכתית.


אומנם אני לא רב ואין לי מושג בדת, אך אני בטוח ששורש הבעיה היא לא האמונה כי יהיה חסר לי לב, ריאה או כבד כאשר ת תרחש תחיית המתים אלא מהפחת של עבירה על איסור השחטת גופה, מה שאולי יכול לגרום לנס לפסוח עליך.

ספר לי על קביעת רגע המוות :P קראתי על זה מאמר כזה ארוך ומשעמם =|.
בכ"מ, יש רבנים שסוברים כך ויש שסוברים כך, ובעיקרון מספיק שיש רבנים שמתירים. תחשוב כמה דברים רבנים אסרו ובכ"ז והולכים לפי המתירים (אם היינו נוהגים היום כבית שמאי ולא כבית הלל למשל, היה לנו מאוד אבל מאוד קשה); זה עיקרון - כשיש חומרה וקולא, פוסקים לקולא.