מילים מהלב, עם דמעות בעיניים.
 

אם זה מעניין מישהו/י... החיים שלי מתפרקים.
מפעל חיים של 17 שנות נישואין יורד לטמיון, 20 שנה חיים יחד סה"כ.
ילדה אחת מושלמת בת 16 וחצי שהיא האוצר של חיי ואני אמסור את נפשי לשטן למענה...
הכל מתפרק, מקווה שמתישהו, איכשהו יתחבר חזרה אם לא עם אותה אישה אז אישה אחרת.
מקווה שהילדה לא תשנא אותי, כי אני מעריץ את האדמה עלייה היא דורכת.
איריס, אם את קוראת שורות אלו, אני אוהב אותך ואוהב אותך עד יומי האחרון עלי אדמות.
עד כמה שזה נשמע מוזר, אני אוהב גם את אמא שלך, שותפתי לחצי מחיי.

עם כל האהבה למה מתפרקים?

אריה, כל עכבה לטובה. יודע מה? גם אם לא, לפחות נגיד תודה על מה שיש. ה' יודע שגם את מה שיש לנו אפשר לאבד.

שיהיה לך שבוע טוב במיוחד בנאדם.

אם אתה זקוק לחיבוק, אני 10 דקות ממך.

ובתור בן להורים גרושים כבר 13 שנה, לדעתי עדיף למען הילדה לחיות בנפרד באווירה רגועה, יחסית,
מאשר לסבול בכוח אחד עם השני.

הבת שלך לא תאשים אותך, היא תמצא את הדרך לשלב בין שני העולמות.

בהצלחה אריה!

בתור אחד שבסביבות הגילאים האלו אני מסכים עם הדברים של אור.
בהצלחה !

"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן." (רבי נחמן מברסלב)

הרב זמיר כהן - משמעות הסבל בחיים: http://rimonim.org.il/index.php?page=show&show=12
ההרצאה הזאת נתנה לי הרבה כוח.. ממליץ בחום.. הרצאה מדהימה של רב שמאוד מוכר ואהוב בציבורים שונים (חילונים,דתיים,חרדים) - יו"ר ארגון הדברות - ערוץ 97 בטלוויזיה.

"על כל סוף יש התחלה חדשה"
אמנם אתה לא בטווח גילאים שהכל עוד פתוח ואפשר לזרוק זין, אבל אני מאמין ומקווה בשבילך שהכל יסתדר. וגם אם לא אפשר למצוא פרטנר חדש לחיים ביחד עם ילדתך.

ניסיתם יעוץ זוגי? פתרונות נוספים? למען האמת אין לאף אחד מושג מה באמת הולך אצלכם וממה נובע כל זה, אתה היחיד שיכול לעשות משהו...
בנימה אישית - זה לא מעודד במיוחד לשמוע את זה, יש לי חברה כבר 3 שנים ואנחנו רציניים ואני חושב שיש עתיד משותף... אני באמת מקווה שדברים יסתדרו בשבילך בסופו של דבר.

ולגבי הבת שלך - זה מדהים איך שאתה כותב עליה, באמת, להוריד את הכובע. אני בטוח גם שהיא ילדה חכמה שלא תחזיק שום דבר נגדך או נגד אמא שלה.

בהצלחה בנאדם.

בס"ד

באמת כדי שתלכו ליעוץ לפני החלטות כאלה..

יש את ארגון בית חדש שהמוטו שלהם זה: "אין זוג לא מוצלח - יש זוג לא מודרך"
http://www.kavas.co.il/
סרטון תדמית שלהם:
http://www.rimonim.org.il/index.php?page=show&show=78


אפשר גם לראות הרצאות שלו באינטרנט.. אני אפילו ראיתי הרצאות שלו למרות שזה עדין לא קשור אלי, רק בגלל שהם מצחיקות ויותר מזה חכמות..

הדברים האלו כואבים בצורה נוראה !

עברתי משהו דומה עם בת זוג שלי לפני שבוע, עכשיו אני מתמודד עם עצמי לבד..

אתה חי, בערך, אותו הזמן שאני עם אשתי.
מחצית חיי אני עם האישה הזו שהיום החליטה שנמאס לה ממני.
לדעתי קצת קשה להשוות.

אני מתנחם בעובדה שבתי, לאחר שיחה, אמרה לי שהיא אוהבת אותי ותמשיך לאהוב אותי גם לאחר שנפרד.

ארי, הכל לטובה, תהיה חזק, אנחנו איתך ..

תיהיה חזק, כל דבר שאתה צריך אנחנו פה.
אני חיי את מה שאת עברת איתה, זה כל כך הרבה.
אם קיים סיכוי להציל משהו אז תצילו, בשבילכם לא רק בשביל הילדה.
מאחל לך את כל הטוב בעולם!

שמע אני לא מתיימר להבין איך אתה מרגיש, אבל בתור בן להורים גרושים אני יכול להגיד באופן חד משמעי שגירושים הם לא סוף העולם מבחינת הילד. אז כמובן שבגיל מאוחר יש כאן שבירת נורמה ויש הרבה להתרגל ולהסתגל, אבל הזמן פותר את זה. כמובן שזה יוצר תסביך כלשהו כי אחרי הכל, גם בעולם שבו כולם מתגרשים, זו לא התמונה שעולה בראש כשחושבים על משפחה... אבל אנחנו יצורים מתוסבכים וגם בלי הגירושים יצוץ לו תסביך כלשהו. אני אוהב את שני ההורים שלי בצורה זהה, אני לא מאשים אותם בשום דבר ואני מבין מתוך בגרותי ותהליך שעברתי, שהגירושים היו לטובה. במידה וצד אחד או יותר בנישואים לא מרגיש מאושר, הוא לא צריך להישאר בהם. נישואים כאלו לא יעשו טוב לילד. בראש ובראשונה הילד צריך לראות את הוריו מאושרים או לפחות בחיפוש אחר האושר, כי הם הדוגמה האולטימטיבית. אני בתור ילד עברתי הכל אגב... פרידה, גירושים, ריבים שבהם כופים עליך "צד", נישואים מחדש, אחות חדשה וכו'. זה לא שלילי, זה פשוט שונה.

מבחינתך, שוב מזכיר שאין לי מושג, אבל זה בטח לא קל. גם את זה הזמן יפתור או לפחות יקל. מאחל לך המון הצלחה ואושר בחיים ומזכיר לך שכל סוף הוא גם התחלה.

תהיה חזק.

לדעתי, אולי זה קצת מצחיק להמליץ, אבל תראה את הסרט yes man של גים קארי.

אני לא יכול להתווכח עם הטענות של אותם ילדים שההורים שלהם גרושים,
מה שכן, אני לא מסכים להשלים עם העובדה שמערכת יחסים שכזאת נגמרת,
אלא אם ישנה סיבה מיוחדת לכך, ואני חושב שגם ארי לא מוכן לקבל את זה.

לדעתי יש לעשות את כל המאמצים, הפשרות למען בית משותף, כמובן כשזה מגיע מ-2 הצדדים.
כל אחד צריך להתבונן לתוך עצמו, ולשאול אולי האחר באמת צודק והאם אפשר לשנות משהו.

חייתם 20 שנה יחד, במהות ובבסיס כנראה שיש לכם משהו משותף, אחרת זה לא היה קורה.
עם הגיל, בגרתם, ויכול להיות שתחומי העניין התרחבו/השתנו, אך בית זה בית וצריך לשמור עליו.
תקופות קשות אני בטוח שעברתם, מטרות השגתם יחד. הסוד טמון ברצון. רצון של שניכם.

אשת חייל מי ימצא..
ובטח בה לב בעלה..

הבת שלי, בשיחה היום, אמרה לי שהיא יודעת שיהיה לה טוב יותר אצלי והיא רוצה לגור איתי.
האושר חוזר אליי מצד אחד, כשמצד שני אני צופה מלחמה בבתי משפט.
נקווה שהאישה תבין ותקבל את רצון הילדה... ולא תגרור אותנו למלחמה.
אני מתחיל להיות אופטימי. http://www.fullgaz.co.il/forums/imag...lies/smile.gif

אני חייב להסכים עם RAY. ייעוץ זוגי יעזור לכם המון. מניסיון.

צר לי אריה, אני שמח שלפחות הבת רוצה להשאר בחזקתך...|: