|
אלי,
ברשותך..אני אוסיף קטע שרשמתי (וקראת):
עצמאות 58
אנחנו הישראלים - עם ממורמר.
לא משנה מה יקרה או מה נעשה, תמיד נמצא הרגשה ש"דופקים אותנו",
תמיד כשמישהו כותב בעיתון הוא כותב על ה"ישראלי המכוער", אותו ישראלי שממלא את מצוות המנגל אבל אח"כ משאיר את הלכלוך למנקים כי הרי אחרת "לא תהייה להם עבודה".
אותו ישראלי שחותך בכביש, אותו ישראלי שחושב שבן גוריון זה רק שם של רחוב.
היום,
היום אני אכתוב אחרת,
היום אני לא אשתתף בקונזנזוס של כולם לתאר עד כמה אנחנו מכוערים,
אלה נכתוב על הישראלי היפה ("יפי הבלורית והתואר").
תסתכלו עלינו,
הרבה תרבויות שונות
הרבה שפות שונות
פיגועי תופת
מלחמה בלתי נפסקת
אלימות גוברת
איומים מצד מדינות שכנות לחסלנו
אבטלה גואה
שחיתות בצמרת
צרות לא חסרות לנו,
ועם זאת, אנחנו העם הכי אופטימי שקיים,
במידה ותערכו סקר רחוב קצר בנוגע ל"ירידה מהארץ", תגלו שאת התשובה שתקבלו מרוב האנשים תהייה "אין לנו ארץ אחרת".
לנו הישראלים יש נאמנות יוצאת דופן לארצנו,
אז נכון שאחרי הצבא הטיול המועדף הוא תאילנד ולא "שביל ישראל",
ונכון שרבים יגידו שאנחנו חיים כאן כי בחו"ל המילה Jew לא נאמרת ככינוי חיבה,
אבל אחרי הכול,
אני מאמין שאנחנו פשוט לא יכולים בלי,
לא יכולים בלי המנגלים ביום העצמאות
לא יכולים בלי 3 שנים של חוויות בצבא
לא יכולים בלי הטיולים בגליל, בנגב וברמת הגולן
לא יכולים בלי בדיחות על ערסים מעפולה או צפונבונים מרמת אביב ג`
לא יכולים בלי השוק של יום שלישי
לא יכולים בלי נהג המונית שיפרש לנו את הפוליטיקה הישראלית בראי עיניו
לא יכולים בלי ימי הזכרון שמאחדים את כולנו
לא יכולים בלי החגים, המנהגים, ואפילו...חגיגות המימונה
לא יכולים בלי התפוזים ומיטב התוצרת שמפיקה הארץ
לא יכולים בלי "בבה לובה" שפשוט "אין עבודה, אין שפה, קשה קשה" לה
לא יכולים בלי חומוס באבו גוש ביום שישי
לא יכולים בלי ארץ זבת חלב ודבש.
אני לא רואה עצמי בארץ אחרת,
ולא בגלל הקשר שלי לאדמה, אני מתנגד לדברים כאלה,
אלה בגלל הקשר להוויה ולאנשים - הקשר לעם בישראל (ערבים, יהודים, דרוזים, צ`רקסים וכ`ו).
יצא לי קצת פוסט פואטי,
ובתקווה ל"שביל ישראל" באוקטובר,
את הבשר אני אוהב Medium
ושיהיה לכולנו חג עצמות 58 שמח.
דניאל.
|