[megashape]

אולי זה מוכר לכם ואולי לא, אבל בהחלט קטע עם מוסר השכל.

לתקן את העולם!

-----------------------------------------------------------------------------------------------

מדען אחד חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם,
והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון.
הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות
לספקות שלו.
יום אחד בנו בן השבע פלש למקום ההתבודדות שלו,
נחוש לעזור לו בעבודת המדען.

עצבני בגלל ההפרעה,
ניסה המדען שהילד ילך למקום אחד.
כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם,
חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה ויסיח את דעתו.

הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות,
ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק ואמר לו:
"אתה אוהב פאזלים נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן,
הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן אותו,
תעשה את זה לבד, לבד".
הוא היה בטוח שלילד יקחו ימים לתקן את המפה,
אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע:
"אבא, סיימתי. הצלחתי להרכיב הכל".

בהתחלה האבא לא האמין, זה לא ייתכן שבגיל שבע
יוכל הילד להרכיב מפה שלא ראה מימיו!
אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו,
כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת...
להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן.
"איך זה ייתכן? איך הוא עשה זאת?" חשב.
"אתה לא ידעת איך נראה העולם" אמר המדען לבנו "איך הצלחת?"

"אבא" אמר לו הילד "אני אומנם לא ידעתי איך נראה העולם,
אך כאשר תלשת את הדף מהמחברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם.
כשנתת לי לתקן את העולם אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי.
זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני.
הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם,
שאני יודע איך הוא אמור להיראות.
כשהצלחתי לתקן את האדם,
הפכתי אותו וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם...