|
אני לא יודע אם אתם מכירים את התופעה, אבל קשה לי להאמין שלא, דוגמנים הופכים לשחקנים, שחקנים לזמרים, זמרים לשחקנים וההפך. זה מגפה ממש קשה, שכל אחד מנסה להצליח אבל אף אחד לא מקבל אותו.
הטרנד החדש של "השיר שלנו" הוא בעצם פרי מחשבה מאמצע שנת 2003, תחילת העונה הראשונה, ואילו הרעיון לא מפסיק. בשום מצב, YES לא יהיו מוכנים לוותר על ז'אנר הדרמה הייחודי שבנו להם בישראל - ז'אנר הדרמה המוזיקלי היומי, אלא הם ימשיכו לטחון, לקדוח ולחפור בנושא - שלא תשכחו מי הראשונים שיצרו את הז'אנר הזה בישראל.
האלופה מסתמנת כלהיט הבא של השנה, ואילו, האלופה עוסקת בנושא שונה, כמו כל סדרותיה של HOT, זהו לא המשך למשחק החיים, לא למיכאלה, לא לטנלובלה בע"מ, אוקי, אולי אתם צודקים, באמת יש המשכים קטנים מבחינת דמויות ושמות, אבל כל טמבלנובלה של HOT הייתה פתטית לעומת העונות הראשונות של השיר שלנו.
אני אישית לא סבלתי את העונה השנייה, והאמת, העונה הראשונה - לא שהיא הייתה פחות "מטומטמת" אם אפשר להגדיר את העונה היפה מבין השלוש, היא הייתה עם שמץ של אמיתות, ולא כמו אחד שמרוויח 60,000,000$ בחודש על "עיבוד צלילי" ל"טוק טוק" הזה שאדם נכנס אליו לICQ, הייתי מצליח להקליט באיכותיות את אמא שלי דופקת על הדלת, הייתי עושה המון המון המון כסף? מה שגם בנושא הזה, הוא לא היה סגור בכלל על איזה צליל הוא כביכול עשה.
איך בנאדם, שנורה בגבו, ודימם למוות, הצליח לשרוד? איך הוא הצליח עם פציעה מרובה, להערים על מדינה שלמה ולזייף את מותו עם צמיד?
איך בנאדם, שכיסו אותו, בדקו שאין לו דופק, פתאום משקיף מסירה על רן דנקר שובר כוס עם כפכפים תנכ"יים?
איך, איך, אורי גרוס יכול להיות כל כך צפוי? צריכה להיות עונה רביעית, שהצופים יכתיבו לאורי גרוס את הרעיונות, בטוח שיהיה יותר מעניין ומרתק.
|
11-06-06, 08:30
עבור למצב קווי
