חבריי והגולשים היקרים, ישבתי אתמול כמה חברים ואני ושוחחנו על הנושא הפשוט: האם באמת אנחנו, החברה יכולה לשפוט בנאדם, לרמוס את כבודו, את התא המשפחתי שלו, להרוס לו את החיים רק בגלל שהואשם? ידענו את התשובה: לא, לאף אחד במדינת ישראל אסור לשפוט חוץ מהרשות השופטת, לזה היא נועדה ורק היא יכולה לקבוע מה גזר דינו.
אבל לא כך רואה החברה את הדבר (החברה היא אנחנו, כל חברה שאני, את ואתה נמצאים בה). כאשר היא שומעת שבנאדם חשוד שעשה מעשה נבזה היא קובעת כבר את גזר הדין: זהו, איקס אחד גדול, כעת לא יעסיקו אותו, לא יתקשרו אליו ויזמינו אותו למסיבה. כי הוא אשם! אשם, הוא חשוד אז הוא אשם. אין צד שני למטבע, יש צד אחד: אשם.
אזרח מספר אחד יושב, נלחם על כבודו שכבר החלטנו לגזול לו ולמשפחתו, נלחם על כך שהוא מואשם ב12 עבירות, הוא עדיין לא נשפט, עדיין אין לו גזר דין - אבל מדינת ישראל, חברת מדינת ישראל החליטה שהוא אשם: אנחנו קוראים לו להתפטר, אנחנו מאשימים אותו, אנחנו מבזים אותו, אנחנו רומסים את כבודו, את כבוד משפחתו, ילדיו ואשתו, אנחנו הורסים לו את המשך החיים - אנחנו קוראים לו לצאת מהחברה הזאת וללכת. והוא עדיין לא הואשם, גזר דינו עדיין לא ידוע. אבל החלטנו, שמענו את בוקי נאה או כל כתב אחר וזהו. אנחנו סוגרים.
ישבתי היום מתבייש בעצמי
פותח את העיתון ורואה עוד יום של רצח, עוד יום של פדופילים חדשים, עוד יום של אלימות ושחיתות. הייתי מתבייש בעצמי, כי לפעמים שכחתי שעדיין לא הוגש כתב אישום - החשוד עדיין לא אשם, סגרתי את העיתון וחידדתי לי עוד קצת את הנושא - למה? למה אנחנו מרשים לעצמנו, עוברים על החוק של המדינה ומנפים אנשים, אנחנו זורקים אותם לכלבים בגלל שהם חשודים? וזה נכון, יש אנשים שבאמת מגיע להם להזרק לכלבים, אבל אנחנו, אזרחי ותושבי מדינת ישראל (או החברה הישראלית) לא רשאיים לקבוע זאת.
אם האזרח מספר אחד, הנשיא, משה קצב חשוד בעבירות מין, הוא עדיין לא אשם. עדיין לא נגזר לו גזר הדין. אם אנחנו בחברה שיכולה לפרק משפחות, להרוס נפשות וילדים רק בגלל שהוא חשוד - אנחנו חברה לא מתוקנת, אנחנו חברה שאני לא רוצה להשתייך אליה, אבל אני מנסה לא לברוח (כפי שתמיד עשיתי) ולהתמודד. אני רוצה להתמודד עכשיו ולפרסם גם אפיק אחר, צד שני, דיעה: אנחנו לא יכולים לשפוט אנשים סתם, אנחנו לא הרשות השופטת, לנו אין את הזכות לעשות זאת.
אני לא אומר שנשיא קצב לא אשם, אני גם לא אומר שהוא אשם, אני לא אומר שא’ היא שקרנית, אני גם לא אומר שהיא לא, אף אחד מאתנו לא היה שם לקבוע: שתי צדדים יש למטבע וכדאי שכולנו נזכור זאת.
אם החברה הזאת לא יודעת לשים גבול לעצמה ולא יודעת איפה לשים, אולי אנחנו האנשים שבתוכה לא בסדר, אולי אנחנו צריכים לתקן את החברה הזאת.
אנשים הם לא Web 2.0 או נושאים, אי אפשר לתייג אותם כרצוננו. אנחנו לא יכולים לשפוט אנשים, אנחנו יכולים לא לאהוב אותם אך חייבים לכבד אותם.
זכרו: אנחנו מוזנים מהתקשורת, היא לא הייתה שם, היא לא יודעת, היא נותנת צד אחד של המטבע: צריך להכיר גם בצד השני. שמה, בבהמ”ש יש את שתי הצדדים, שמה השופטים שיש להם רשות לשפוט מכירים בשני הצדדים: שמה מחליטים בגלל שני הצדדים.
אז אני לא בעד שלא יענישו (להיפך, שמחתי שסוף סוף שופט קבע על קטין בראשונה מאסר עולם על רצח ואני בעד להגדיל את הענישה בישראל) אבל יש לבדוק קודם גם את הצד השני.
תזכרו, למטבע שני צדדים ואנשים הם לא מקוטלגים לנושאים ואי אפשר לתייג אותם, שאנחנו עושים זאת אנחנו גורמים אבל, אנחנו לא מכבדים ואנחנו עושים משהו שאנחנו לא יכולים לעשות.
http://www.keytekk.com/Blog/criticism/182
(אני לא יודע אם מותר לפרסם את הבלוג, אבל פעם אשרו לי לפרסם אותו בחתימה, כך שנראה לי שזה בסדר - אבל תמיד אפשר לשלוח הודעה על מחיקה).
26-01-07, 16:07
תצורת אשכולות