[Source]

נכתב במקור על ידי Byte

רבנים רבים יוצאים נגד תרומת איברים מכיוון שבחלק מהמקרים הם מגדירים זאת כרצח.
מה הכוונה? (לא מדוייק אבל זה הרעיון הכללי) לפי ההלכה אדם לא מת עד שליבו מפסיק לפעום. לפי הרפואה המודרנית כאשר המוח מת = האדם מת (אין ממש דרך חזרה). הרבנים מעוניינים שרק מי שגם ליבו הפסיק לפעום יוכרז כמת ומשפחתו תוכל לתרום את איבריו - וזו בעיה המונעת את תמיכת רבנים רבים בנושא תרומת איברים. כמובן שיש את העניין שאסור להשחיט את גופתו של אדם.

כמובן שיש את העניין שלא כל הנתרמים ואף רבים מהם לא יהודים, דבר שהרבנים לא רואים בעין יפה. אני מניח שמחשבתם היא אם כבר להשחיט גופה כדי להציל יהודי, אך כדי להציל גוי? נוסיף את עניין חוסר האמון בין הרבנים לרופאים (סחר באיברים למשל).

ואגב לא כל הרבנים תומכים ומעודדים תרומת איברים, זה שמספר רבנים פסקו זה לא אומר שזה מותר הלכתית.

ספר לי על קביעת רגע המוות :P קראתי על זה מאמר כזה ארוך ומשעמם =|.
בכ"מ, יש רבנים שסוברים כך ויש שסוברים כך, ובעיקרון מספיק שיש רבנים שמתירים. תחשוב כמה דברים רבנים אסרו ובכ"ז והולכים לפי המתירים (אם היינו נוהגים היום כבית שמאי ולא כבית הלל למשל, היה לנו מאוד אבל מאוד קשה); זה עיקרון - כשיש חומרה וקולא, פוסקים לקולא.