אני חייב להודות שחשבתי על דייב כשרשמתי Thrash Metal.
קודם כל פעם ראשונה שאני שומע על חמצון בהקשר למטאל, זה ממש לא מאפיין.
בקשר לעגילים וסגנון לבוש, זה בעיקר מוטיב של ה'נסחפים' יותר בין המעריצים.
בתחילת שנות ה-70 חובבי מטאל (ואמנים) היו לרוב בעלי שיער ארוך, אך זה מכוון והם היו 'היפים'.
בהמשך שיער ארוך הפך לסמל, אך כיום אין מראה מסוים.
קח אותי למשל. עברתי משיער קצוץ לארוך, לקרחת ובחזרה לקצוץ.
אני לא מושפע מאף אחד, רציתי לבדוק מה אני אוהב יותר.
אמנם אני נראה כך כרגע:

אך יכלתי באותה מידה להיות מגולח עם שביל בשיער, ועדיין לשמוע מטאל ללא הפסקה.
פותח הנושא אמר שמוזיקה משפיעה על אופי האדם, מי שהוא.
בינתיים כולם מסכימים שזה נכון ומדברים בעיקר על סגנון לבוש והחצנה (מה שלא קשור כלל לאופי).