מושגים בחומרה

[eur2]

האשכול הזה ישמש כמילון מושגים לאנשים שהם פחות בקיאים בתחום ורוצים להבין על מה אנשים אחרים מדברים.

אני יתחיל במספר מושגים, כל אחד שירצה להוסיף מוזמן לשלוח לי או לאלמוג המנהל השני את ההגדרה שלו למושג ואנחנו נוסיף את זה עם קרדיט למשתמש.
במידה ואתם רואים שגיאה באחת מההגדרות אנא שלחו לנו הודעה פרטית על מנת שנתקן זאת.

מי שיספים בהודעות, ואני מתכוון כמו "כל הכבוד" או סתם הודעה... ... (תבינו לבד ).
במידה ויש לכם שאלות על המושגים אפשר לפתוח אשכול נפרד ולשאול שם!
ויש מרבית הסיכויים שהתשובה לשאלה בסופו של דבר תכנס להסבר במושג עצמו.

זכרון וירטואלי (Virtual Memory) - למערכות מחשבים יש שני סוגי זכרונות, זכרון עילי וזכרון משני.
בד"כ כאשר אנו מעלים תוכנות על המחשב, אנו טוענים את קבצי ההפעלה של התוכנית לתוך הזכרון העילי (זכרון RAM פנימי), אולם לעיתים הזכרון הזה אינו מספיק על מנת להפעיל מספר רב של תוכנות.
זכרון וירטואלי מאפשר לנו לגלוש לתוך הזכרון המשני שהוא כדוגמת כונן קשיח, ולספח חלק מהנפח שלו על מנת לעלות את הקבצי תוכנה והפעיל מספר רב יותר של תוכניות.
אולם לזכרון וירטואלי יש מחיר כבד, המהירות של הכונן הקשיח נמוכה בהרבה (בהמון!) מהזכרון העילי של המחשב, ולכן זמן הגישה לקבצי תוכנה תיהיה מאוד איטית.
eur2

יבגני

[ShAkShUkA]

לרוב האנשים, לוח אם הוא רכיב מיסתורי במערכת. מהו בעצם לוח אם?
לכאורה, ללוח אם אין תפקיד חשוב במערכת: הוא לא אוגר מידע, לא עושה חישובים ולא מציג או מדפיס נתונים.
למעשה, לוח אם הוא החלק המרכזי של המחשב, שכל שאר החלקים מתחברים אליו, ותפקידו הוא לספק אמצעי תקשורת בין החלקים הללו.
לוח אם טיפוסי נראה כלוח פיברגלס בצבע ירוק זית או חום, עם הרבה קוים זהובים עליו ושבבים הבולטים ממנו.
לוח אם לבדו הוא כמגש ריק. החלקים המתחברים אליו "עושים" את העבודה. עליו, יש לנו את ה-CPU, זיכרון, BIOS, אמצעי שמע, איחסון וכו'.
כמו כן יש על לוח אם חריצי הרחבה (expansion slots) להכנסת כרטיסי הרחבה. כרטיסי ההרחבה מכילים מעגלים "מיוחדים" להתקנים כגון המסך, מודם וכו'. ברבים מהמחשבים המודרנים ישנם פחות כרטיסי הרחבה, מאשר מחשבים מהעבר, מכיוון שהרבה פעולות בנויות כרגע ישירות על לוח אם.

ישנן שתי דרכי התחברות ללוח אם:

חיבור לחריצי הרחבה שעל לוח אם (משמש לחיבור כרטיס וידאו, כרטיס קול, מודם וכו').
חיבור ע"י כבל (משמש לחיבור הדיסק הקשיח, כונן התקליטונים, כונן ה-CD ROM וכו').
המנשק האלקטרוני בין לוח אם ללוחות הקטנים יותר או לכרטיסי ההרחבה נקרא הפס (Bus).
הנה לוח אם טיפוסי:

כאמור, לוח אם הוא חלק חשוב מאוד במערכת. יש לו השפעה אדירה על הביצוע הכללי של המערכת. כל התקן (device) במערכת, צריך לתקשר עם בקר המעביר מידע ממערכת הזיכרון ואליה בכדי שהמעבד יוכל לעשות שימוש במידע. זה כולל התקנים של מדפסת, דיסקטים, עכבר, מקלדת, מסך וכיו"ב. ישנו גם בקר המבקר את העברת המידע בין המעבד, זיכרון המטמון (Cache) והזיכרון העיקרי. הבקרים הללו קובעים במידה רבה את האמינות, תאימות וביצועי המערכת כולה, כאשר רובם "יושב" על לוח אם עצמו.

בנוסף למעגלי הבקרה, רוב הרכיבים הנוספים על לוח אם הינם שקעים (sockets),תקעים (plugs), ופיני שבבים (pins) שנועדו לחבר התקנים, כבלים, וחוטים חשמליים או התקנים המספקים אותות זמן (timing signals) או מסדירים את המתח למחברים השונים. אלה כוללים חריצי כרטיסים (card slots) וחריצי זיכרון (memory slots).

[eur2]

מערכי RAID

מערך Raid הינו סידרה של דיסקים קשיחים אשר מאפשרים שיפור ביצועיים בכתיבה או קריאה או הגנה על המידע במקרה של קריסת אחד הדיסקים בסדרה. ישנם מספר רמות של Raid אולם כאן אני יסביר רק על 3 מהם.
כל רמה מספקת דרך שונה להגנת מידע ולכל רמה יש את היתרונות והחסרונות שלה.

*ניתן לרכוש בקרים אשר יחסכו ממשתמשים להגדיר במערכות הפעלה את המערך RAID באופן ידני.

RAID 0

רמה זו מספקת ביצועים גבוהים לפעולות הקריאה והכתיבה אך היא אינה מספקת הגנה על המידע. כדי ליצור מערך Raid ברמה 0 יש להשתמש לפחות בשני דיסקים קשיחים. המערכת מאחדת את נפח הדיסקים ומתייחסת לדיסקים שבמערך כדיסק אחד גדול. המידע מחולק בצורה שווה בין הדיסקים כך שפעולות הכתיבה והקריאה מתבצעות במקביל בכל הדיסקים, כתוצאה מכך פעולות הכתיבה והקריאה מואצות מאוד. מכיוון שמערכת זו אינה מספקת הגנה על המידע, במקרה של קריסת אחד הדיסקים כל המידע אובד.

RAID 1

רמה זו מבצעת שיכפול של המידע בין שני דיסקים או יותר, כלומר המידע בשני הדיסקים יהיה זהה. במידה ואחד הדיסקים קורס המידע ישמר בדיסק השני. מכיוון שהמערכת צריכה לכתוב לשני דיסקים את אותו המידע ישנה ירידה בביצועי פעולות הכתיבה לדיסקים, ניתן לשפר מעט את הביצועים במידה ומחברים את הדיסקים במערך הנ"ל לבקרי IDE שונים במחשב. לעומת זאת פעולת הקריאה מואצת מכיוון שהמערכת יכולה לקרוא משני הדיסקים בו זמנית. עוד חיסרון של Raid - 1 הינו המחיר, על כל דיסק מידע שיש לנו במערך אנו צריכים דיסק נוסף לביצוע השכפול, כך שעלות הדיסקים ב-Raid-1 מוכפלת.

RAID 5

רמה זו דורשת לפחות 3 דיסקים בגודל זהה. המידע מחולק בין כל הדיסקים בצורה שווה ובכל דיסק מוקצה שטח המשמש לשמירה על מידע. מידע זה מאפשר את שיחזור הדיסק במקרה של קריסה. כל דיסק במערך מכיל את המידע "ביט הזוגיות" ( Parity information) של שאר הדיסקים, כך שגם במקרה שאחד הדיסקים קורס המערכת יודעת לשחזר את המידע שהיה בדיסק שקרס משאר הדיסקים במערך. אחד היתרונות הבולטים של Raid -5 הינו בעובדה שגם במקרה שאחד הדיסקים קורס המערכת ממשיכה לעבוד ומאפשרת גישה אל המידע שהיה בדיסק שקרס על ידי שחזורו בזיכרון משאר הדיסקים. התקורה של מערך Raid-5 הינו נפח דיסק אחד. נפח המידע שנוכל לאחסן במערכת עם N דיסקים הינו הנפח של N-1 דיסקים. מערךRaid-5 הינו הפופולארי ביותר בזכות היתרונות הללו.

קרדיט עבור מדריכי פנגיווין.

יבגני

[Panda]

ההבדל בין מודם וראוטר:

מודם-
מודם הינו התקן המשמש לתקשורת בין מחשבים באמצעות קווי טלפון.
שם ההתקן הינו קיצור של המילים האנגליות Modulator Demodulator; מודולטור הינו התקן הממיר אותות דיגיטליים לאנלוגיים, כלומר מרכיב את התשדורת היוצאת מהמחשב על-גבי קו הטלפון, ודמודולטור הינו מכשיר המבצע את הפעולה ההפוכה. ואכן, המודם ממיר אותות קול אנלוגיים, המגיעים אליו מרשת הטלפון, אל אותות דיגיטליים - שפת המחשב, ולהיפך.

ראוטר-
הראוטר בעצם מחלק את הקו תקשורת בין שני מחשבים, זאת אומרת : הראוטר מאפשר לשני מחשבים לעבוד
בו זמנית מול האינטרנט, מה שלא היה קיים לפני כמה שנים.
הראוטר קובע לאיזה מחשב להחזיר נתונים ללא כל הבעיה בתקשורת, אך אם זאת רוחב הפס יהיה איטי יותר.

לדוגמא:
אתה מוריד במהירות 200 קילו בייט מהאינטרנט. פתאום מישהו משתמש מהמחשב השני באינטרנט,
ומכאן תצא לך מהירות של 100 קילובייט.

זאת הפונקציה: X= מהירות ההורדה שלך ,Y= מספר המשתמשים בקו.

X
Y

קרדיט לויקיפדיה על החלק הראשון, ולי על השני, וליבגני על התמונות!

עריכה eur2:
התמונות לא שלי, אז אסור לי לקחת קרדיט עליהם...
אתה מנסה בכוח לגרום לזה ש"ירצו לתת עליי איזה תביעה טובה" חח..
אל תדאג אני סולח לך :qqb007: :qqb006:

[come-true]

RAM
או ללא ראשי תיבות Random access memory או בתרגם לעברית זיכרון גישה אקראית
הוא מהיר יותר מן הדיסק הקשייח בהרבה מכיוון שהוא מבוסס על אותות חשמליים ואין צורך באמצאי מכני כלשהו כדי לקרוא כתובת מסוימת.
עקב כך כל התוכנות שאתם מפעילים לא מופעלות מן הדיסק הקשייח הן נטענות לזיכרון ומשם המחשב עובד איתן.
כל עוד לזיכרון מסופק חשמל הוא עובד כראוי ושומר את המידע אם לא מסופק חשמל המידע הולך לאיבוד בגלל זה הדיסקים הקשיחים לא מבוססים על הטכנולוגייה הזאת.
חברת GIGABYTE פיתחה מוצר שמשתמש בזכרונות DDR עבור שימוש כדיסק קשייח עכשיו למה אצלם המידע לא נמחק עם כיבוי המחשב? סוללה!
הסוללה מספקת מתח כאשר המחשב כבוי הסוללה היא סוללה נטענת

"הכוננן"מתחבר ליציאת ה PCI במחשב וליציאת ה SATA במחשב ולמחשב הוא נראה כמו כוננן רגיל
המהירות של הדבר הזה מדהימה עלייה של מערכת ההפעלה windows XP אורכת כ3 שניות
המוצר משתמש ב4 זכרונות DDR ושמו הוא IRAM
והנה ה IRAM

[BlueNosE]

המהרה (OverClocking)



המהרה (או בקיצור OC) - כשמה כן היא, להמהיר חלקים מהמחשב.

OC ניתן לבצע רק על חלקים מסויימים מהמחשב - כרטיס המסך, המעבד (תדר ובאס) וזכרונות, בהמהרה של כמות סיבובי השעון (הרץ, Hertz).

אז מה צריך בשביל לבצע OC?
-מחשב בעל לוח אם שלא יוצר ע"י Intel [למקרה שרוצים המהרת זכרונות / מעבד]
-מעבד תומך OC (יש מעבדים מאוד ספציפים שלא תומכים) [למקרה שרוצים המהרת זכרונות / מעבד]
-כרטיס מסך לא מובנה [למקרה שרוצים המהרת כ.מסך]
-קירור טוב - מומלץ בחום (קירור שבא עם המעבד נקרא קירור Stock, ולכן תוכלו לשמוע אנשים אומרים "הגעתי לXXX בסטוק").

ברגע שהמחשב שלכם עומד בתנאים האלו, תוכלו לבצע OC - OC כמו שצריך עושים דרך הBIOS, למרות שאם תרצו תוכלו להוריד תוכנות שעושים בדיוק אותו דבר. בקשר לכרטיס מסך, בד"כ זה יותר פשוט לעשות לו OC, על ידי שימוש בתוכנה ATiTool [קישור] לדוגמא (תומך גם בnvidia).

מדריך יותר שימושי תוכלו למצוא בHWzone (מבוא | למעבד | לכרטיס המסך)

שיהיה בהצלחה